מה שחשוב בתמונה הוא לא מה רואים אלא מה לא רואים, עד לפני שנים מעטות היה כאן מעבר גבול בין אירלנד לצפון אירלנד, מעבר מבוצר שכולו גדרות תייל וחומות, והיום? הכל ירוק ושליו
הריבונות של אנגליה על צפון אירלנד עדיין לא מתקבלת בברכה על ידי הכל, במקומות רבים המילה לונדון נמחקת משם העיר לונדון דרי
רימה החביבה שמשה לנו מתרוגמנית וחברה וגשר
הקבוצה הפלסטינית הגיעה יום לפנינו ראו את השמחה בפגישה
ועוד חיבוקים
המארחים האירים שלנו במרכז השלום
החפץ שראוויה הביאה היה קולאג' שהכינו בכלא ובו גם צילום של תינוק שנולד לאחת האסירות וכל האחרות שימשו לו כאמהות
לא להבהל זה רק תרגיל
נור מדגים את המעצר שלו, את העצור משחק שחר החביב
לינה משחקת את הילד של נור שהיה מבועת בעת מעצר אביו
ויפעת את אשתו של נור שנקרעת בין להשאר עם הילד או לעזור לבעלה
פליטים פלסטינים מנסים לחזור בשנת 1967 לבית ממנו גורשו ב 1948, האב מנסה למנוע כניסתם ובעיקר חושש שביתו תבין ותשאל
התמונה מדברת בעד עצמה
והייתה שם המון שמחה
וכל הזמן
תמונה קבוצתית של כולם
קימה מוקדמת או עוד לילה לבן?
כושר על החוף
יום יום על החוף להנות ממזג האוויר הקיצי
נור כחלוץ מבוזבז
התבקשנו להביא חפצים אישיים שקשורים לסכסוך עידן הביא דסקית של חבר שנהרג
התמונה של המשפחה של עבד אל חאכים והזמנה לאזכרה לחבר של עידן שנהרג באסון השייטת
קרע ממכנסיו של אח של מחמד וסימה שנהרג בידי כוחות הבטחון הישראליים
לינה והפלנלית שבה כיסו את עינייה במעצר
לינה - ואין צורך להכביר במילים
עידן וג'וג'ו
משחקים להרפיים
סימה הביאה את המעיל של בעלה שנהרג בידי כוחות הבטחון הישראלים
נור ואשתו של פאדי המתאם האירי
פאדי ובתו וחברים נוספים
מועתצם עם אשתו של פאדי
פאדי וביתו
חן סימה ואהרון
שחר, פצצת אנרגיה וטוב לב
מחמד מראה קטע עיתון שדן בלוויה של אחיו
שוטר אירי לשעבר וכיום פעיל שלום
עבודה על גזרי עיתונים, כרגיל החומר שהביאו חלק מהפלסטינים נגע לכאלו שחוסלו, אך בבין לבין ציורו פרחים וכתובות אופטימיות, העיסוק בהרוגים הוא ככבוד להם ורצון להדגיש לאומיות אך הרצון בשלום ניכר בכל שיחה ועבודה
שני האדונים משמאל הם פעילים לשעבר בארגון קתולי IRA שניהם ישבו בכלא לאורך שנים וכיום פעילי שלום
וכולם איתי
לינה ורוי שמחה כתמיד
פאדי ומשפחתו
שחר בכל מקום
פאדי ומעותצם
מועתצם כרגיל עם המשפחה של פאדי
לא להבהל זה רק אהרן ברגע של משובה
עידן ברגעים נדירים של שפיות
אליסטר ואשתו. אליסטר היה שפוט למאסר עולם כפעיל פרוטסטנטי, אשתו הייתה גם כן בכלא
הנוף ליד מרכז השלום
קטע מהצגה מחמד ועבד משחקים מתנחלים שמשכנעים קבלן צרפתי לארגן חפירות מתחת להר הבית, דו שיח של טעויות
ג'מאל מחייך כתמיד
לינה ורוואיה משחקות תפקיד של אסירות בכלא
חלק מהצגה, עימות בין שני קצינים בבית הסוהר
מחמד (אבו עומר) ולינה משחקת תפקיד אסירה בכלא
ג'וג'ו וראוויה
קטע מסצנה הקבלה מצמררת של מספר חללים בין משפחה פלסטינית ומשפחה ישראלית של שתיים מהמשתתפות
ראוויה ולינה מתעמתות, האם לינה תצא לביקור או תשאר עם אחותה חלק מהצגה
יעל משחקת את תפקיד הנערה הישראלית שמספרת לאמה (ראוויה) שיש לה חבר ערבי
יעל הישראלית נפגשת עם אהובה הפלסטיני
מחמד בתפקיד מתנחל
שיפא אל קודסי מי היה מאמין שאותה בחורה מלאת חיים חשבה בעבר להיות מחבלת מתאבדת, אם נסיבות החיים הובילו אותה ליאוש זה אך גם בחזרה להיות שוב שמחה ומלאת תקווה אז גם לנו יש בטחון מלא בשלום
מחמד סימה נור שאדי ועבד
יעל דון וראוויה
אהרן כרגיל מביים
לונדון דרי או דרי בפי הקתולים
כל העיר מכוסה ציורי קיר שמשתנים מאיזור לאיזור לפי הזהות הפוליטית של התושבים
לוח זכרון לחללי יום ראשון השחור- הארוע שפתח את המהומות בשנות השישים U2 song http://roni.segoly.googlepages.com/U2-Sundaybloodysunday.mp3.mp3
שיח לוחמים - קריסטי עם סימה ולינה, שתיהן היו כלואות על נסיון דקירת חייל, קריסטי ישב גם כן בכלא
הקיר שמסמל את המאבק על עצמאות צפון אירלנד
דוברים רשמיים שפגשו אותנו
תמונת סיום עם האורחים
בתוך מובלעת פרוטסטנטית בצד הקתולי של העיר השכונה מוקפת גדר עם מצלמות וברקע גם הדגל שמסמל את התמיכה בהשתייכות לבריטניה
איתי ואיתמר עם דון וקריסטי שיח לוחמים
קווי חניה לרכב (לבן כחול אדום) וזה אומר שזה איזור לפרוטסנטים אצל הקתולים הכחול מוחלף בירוק. מדהים...
החלוקה והמאבק בין הצדדים ובאירלנד אופיינה בצידוד באחד הצדדים אצלנו, הפרוטסנטנים תמכו בישראל
בית קברות קתולי בו קבורים גם חללי המאבק
קבר שיש לידו תורן משמעותו קבר של חלל המאבק, ולעיתים תכופות יונפו דגלים על התרנים האלו
יש עדיין צדדים שלוחמים אם כי הקהילה כעת מגנה אותם
בצד הקתולי כתובות הקיר מגנות את ישראל
כדור גומי וכדור פלסטיק שהיו בשימוש המשטרה והצבא בצפון אם הגודל אומר משהו אז הכדורים שבשימוש אצלנו קטנים בהרבה, אולי זה אומר שהבעיה קטנה בהרבה
ציור קיר בצד הפרוטסטנטי, זה מה שרואים ילדים יום יום בדרכם לבית הספר הציורים מוסרים באופן הדרגתי על ידי התושבים
ראו את השלט מעל ובעיקר את שתי השורות האחרונות מצמרררררר
דון ואנחנו לדבריו הוא היום במסע להכיר את בתו (מאחריו) שנולדה כשנכנס לכלא, והייתה נערה כששוחרר
והיו גם קניות
כשהתחלנו להתגעגע הביתה הבנות בישלו מקלובה
שאריות לא היו שם
משחק סיום על החוף
נטע לוחשת לכלבים
הכלב ידיד האדם
משחק לחיים ולמוות אך רק כדורגל
שאדי נלחם חזק
אך הכלב לא ויתר
שאדי לאחר הבקעת גול
מלוחמת לשחקנית כדורגל
לינה הגיבורה שרצתה לדקור חיילים פוחדת מהכלב
ומועתצם שוב עם המשפחה של פאדי
טקס סיום אנחנו ואורחים איריים
פאדי רוקד ריקודים איריים
עידן ברגע שפיות נוסף
כשפאדי התעייף הביאו לו מחליפה
חן משחרר את כולם, ישראלים פלסטינים ואירים
יעל משחקת תפקיד של נערה ישראלית שמספרת לאמה (ראוויה) שיש לה חבר ערבי
האב הישראלי (עבד המכונה משה) זועם כשנודע לו שלבתו יש חבר ערבי, "מכל היהודים בישראל מצאת לך חבר ערבי" משחק מעולה
איתי משחק תפקיד של חייל במחסום אליו מגיעים זקן ונכדו
העימות בין החייל לקשיש
והעימות מחריף
מאבק בין שתי אחיות כלואות כשרק אחת יכולה לצאת לביקור והיא נקרעת בין הרצון לראות את המשפחה לצורך למחות ולהזדהות עם אחותה
"את לא יוצאת לביקור "
והגיבורים עייפים בדרך הביתה
